רוטבן נ' נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

רקע וטענות הצדדים

בפניי מונחת תביעתו של מר משה רוטבן יליד 1953 (להלן: "התובע") לפיצויים בגין תאונה שארעה לו ביום 18.10.10 עת שנהג ברכב השייך לגב' יהודית רוטבן, בהר חוצבים בירושלים, היה מעורב בהתנגשות עם רכב אחר, ונפגע בגופו (להלן :"התאונה"). הרכב היה מבוטח על ע"י כלל, חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת").

בתיק זה לא התבקש מינוי מומחה רפואי ולא ניתנה חוות דעת לעניין נכות. לאחר שהצדדים הגישו תחשיבי נזק מטעמם, הצעתי ביום 14.11.12 לצדדים כי ינסו להגיע להסדר פשרה על בסיס הצעת בית המשפט. משהודיעו הצדדים כי לא מקבלים את הצעת בית המשפט לא היה מנוס מלהכריע בתיק זה לפי העיקרון של "ייקב הדין על ההר" (מסכת סנדהרין דף ו' עמוד ב'). קבעתי את התיק לדיון הוכחות וביום 16.6.13 העיד רק התובע ובאותו יום הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

ב"כ התובע המלומדת טוען שכתוצאה מהתאונה התובע נפגע בכל חלקי גופו ובעיקר בראש, בצוואר, בכתפיים ובגפיים העליונות.

התובע פנה לקופת חולים ואורתופד שעשה לו צילום המליץ על שבועיים חופשת מחלה.

ב"כ הנתבעת המלומד הטיל ספק בקשר לנסיבות קרות התאונה. לטענתו אין אסמכתאות או ראיות המאשרות את קרות התאונה, גרסתו של התובע בעניין תיאור התאונה, ובעניינים אחרים הינה רבת סתירות ובלתי מהימנת, המדובר הוא בעדות יחידה של בעל דין, אשר לא נתמכת בראיות נוספות. התובע לא דיווח על התאונה למשטרה, ומשכך דין התביעה להידחות.

עוד הוסיף ב"כ הנתבעת, כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין תלונותיו וכאביו של התובע, שכן הוא בעל עבר רפואי, ואף עבר תאונות דרכים קודמות.

משכך, גם אם בית המשפט יאמין לתובע שאכן היה מעורב בתאונת דרכים, אין מקום לפצותו כלל שכן לא נקבעו לו אחוזי נכות.

דיון והכרעה

התובע טוען כי הוא נפגע בתאונת דרכים ביום 18.10.10, בעקבותיה סובל הוא מכאבים בצוואר ובראש. הנתבעת הטילה ספק רב באשר לקרות התאונה, שכן גרסתו של התובע הייתה עמומה.

התובע הסביר כי הוא לא דיווח על התאונה למשטרה, בשל חששו שהמשטרה תיקח לו את רישיון הנהיגה שזו פרנסתו. הוא לא פנה לבית חולים, ולא צרף לבית המשפט תמונות על התאונה, ומדובר בעדות יחידה של בעל דין, ובהתאם להוראות סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, לא יפסוק בית המשפט בהליך אזרחי, בנסיבות המפורטות בגוף הסעיף, על-פי עדותו של עד יחיד, אלא אם ייתן טעם על שום מה הוא מוכן להסתפק בעדות יחידה; בהתאם לנסיבות העניין.

על אף הסתירות בגרסתו של התובע (שאינני רואה בהן עניינים מהותיים), מעיון במסמכים הרפואיים שצורפו לתביעה, ניתן להסיק, כי אכן התובע נפגע בתאונת דרכים, ואני אפרט:

ביום התאונה, קרי 18.10.10 הופנה התובע לצילום רנטגן, כאשר במסמך כתוב:" מתלונן על נפגע בתאונת דרכים כנהג עם חגורת בטיחות, מתלונן על כאבים בצוואר וגב עליון" (נספח 6 לתצהיר התובע).

עוד באותו יום, מרפאת מקור ברוך הנפיקה עבור התובע מסמך שבו מצוין "שינויים ניוונים עם זיזים קדמיים ואחוריים בחוליות 6-5-C4 עם הצרות מרווחים ביניהן" (נספח 7 לתצהיר התובע).

במסמך מיום 24.1.12 תחת הכותרת תלונות מצוינת "תאונת דרכים ב10.2010" (נספח 10 לתצהיר התובע).

התובע הופנה לטיפול פיזיותרפיה, והוא שילם בהתאם. (נספח 14, 17 לתצהיר התובע).

יתירה מזה, עדותו של התובע בקשר לנסיבות התאונה היתה מהימנה, קוהרנטית והנני מאמץ אותה.

לאור המובא והאמור לעיל, הנני קובע שהתאונה מיום 18.10.10 מהווה "תאונת דרכים" כמשמעותה של זו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד) ועל הנתבעת לפצות את התובע בגינה.